|
|
מזה שנים רבות מבצעים ברמת הנדיב מחקרים שונים, במטרה לבדוק את השפעות הרעייה על המערכת האקולוגית במקום. לניסויים אלה חשיבות רבה, מכיוון שהם מסייעים לבצע ממשק אקולוגי בשטחי פארק הטבע, על-פי עקרונות של פיתוח בר-קיימא.
את המונח פיתוח בר-קיימא טבעה בשנת 1987 המועצה העולמית לסביבה ולפיתוח, בעקבות התובנה כי הדור הנוכחי, כלומר – אנחנו, נושאים באחריות לסביבה שאנחנו חיים בה, ואשר הדורות הבאים יחיו בה.
חלק מהמחקרים נמצאים בעיצומם, ולכן אי-אפשר להיכנס לחלקות המחקר. אך תוכלו להציץ אל השטח בעזרת תצלומי אוויר של האזור ובעזרת תצלומים מן השטח.
הקישו על תצלום האוויר של רמת הנדיב, והמשיכו לפעול על-פי ההנחיות שמעל התמונות המתחלפות.
|
|
|
התבוננו בתמונות של חלקות הניסוי השונות:
- חלקות הביקורת – כאן הצומח טבעי, ללא התערבות האדם.
- חלקות הרעייה – עדר עזים רועה כאן. העזים אוכלות בעיקר את הצומח המעוצה, כלומר – את השיחים ואת החלקים הנמוכים של העצים.
- חלקות הכריתה – כאן גוזמים את הצמחים בעזרת ציוד מכני.
- חלקות הרעייה + כריתה – כאן גוזמים את הצמחים וגם מאפשרים לעזים לרעות בשטח.
שימו לב להבדלים בין חלקות הניסוי השונות:
| א. |
מה מאפיין את המראה הכללי של כל טיפול בניסוי? |
| ב. |
מה הם ההבדלים העיקריים בין החלקות השונות? |
| ג. |
אילו יתרונות עשויים, לדעתכם, להיות לרעייה בשטח, ואילו חסרונות? |
| ד. |
אילו יתרונות עשויים, לדעתכם, להיות לכריתת הצמחים, ואילו חסרונות? |
| ה. |
אילו הייתם רוצים למנוע את התפשטות השרפות בשטח, אך גם לשמור על מגוון הצמחים, באיזו שיטה הייתם בוחרים לפעול בשטח: ברעייה, בכריתה, בשילוב של שתיהן או בלי התערבות בטבע? |
כדי למצוא את התשובות לשאלות, קראו מידע נוסף על המחקרים ברמת הנדיב.
|
|
|
|
 |
|
