|
|
ניטור אקולוגי ארוך טווח וסקרי ציפורים ברמת הנדיב עם החוקר מנחם אדר
למה ציפורים?
ציפורים הן מבעלי החיים הבולטים והאהודים ביותר. לציפורים תמיד היה חלק חשוב בקיום האנושי – בתרבות, באומנות, ולאחרונה – כבילוי בשעות הפנאי. סקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו כי צפרות היא אחד התחביבים הנפוצים ביותר במדינות העשירות ומיליוני אנשים מוציאים את מיטב כספם על נסיעות לקצווי תבל כדי לצפות בציפורים.
ציפורים הן מרכיב חשוב ברוב סביבות החיים בכדור הארץ. צמחים רבים תלויים בציפורים להפצת זרעיהם ואף להאבקת פרחיהם (יונקי דבש). ציפורים הניזונות מפירות, כמו טוקנים וציפורי גן עדן, חיוניות להפצת זרעיהם של מינים רבים ביער הגשם הטרופי. עורבנים הם המפיצים העיקריים של בלוטי האלון, ומאפשרים חזרה והתבססות של אלונים במקומות מהם נעלמו כבר לפני זמן רב. פירותיהם של מינים רבים של עצים ושיחים (אלה אטלנטית, אלה ארץ ישראלית לדוגמה) מבשילים בתזמון מושלם עם נדידת הסתיו של סבכים, חכליליות, סלעיות וציפורים נוספות האוכלות את פירותיהם ומפיצות את זרעיהם. לציפורים תפקיד חשוב בוויסות אוכלוסיותיהם של חרקים, מכרסמים ובעלי חיים נוספים, מקצתם מזיקים לאדם (למשל התנשמות משמשות בחקלאות כמדבירות ביולוגיות של מכרסמים).
בולבול
|
שחרור
|
ירגזי מצוי
|
סבכי שחור ראש
|
|
ציפורים בישראל וברמת הנדיב
|
ישראל היא צומת מרכזי לציפורים הנודדות, ומספר הפרטים העוברים בארץ בכל עונה נאמד במאות מיליונים. נדידת הציפורים באזורנו הייתה מוכרת היטב גם לאבותינו, כפי שנאמר על ידי הנביא ירמיהו (ח7 ): "ותור וסוס (סיס) ועגור ידעו עת בואנה". בעשרות השנים האחרונות חלו שינויים רבים בתפוצת הציפורים בארץ ישראל, רובם קשורים להתיישבות היהודית ולפיתוח העצום שעברה הארץ. שינויים באוכלוסיות הציפורים מצביעים לעתים קרובות על בעיות סביבתיות. מינים רבים שהיו נפוצים בארץ הולכים ומתמעטים בימינו, החל בנשר, מלך העופות, וכלה בציפורי שיר קטנות.
סקרים של קינון ציפורים הנערכים ברמת הנדיב משנת 1988 הראו שבפארק מקננים כשלושים מינים שונים מאז תחילת הסקרים חלו שינויים ניכרים בהרכב המינים ובתפוצתם בפארק, חלקם קשורים כנראה לממשק הצומח בפארק ואחרים מושפעים מגורמים אזוריים ואף מגורמים גלובליים (עולמיים). ניטור הציפורים ברמת הנדיב מספק נתונים חיוניים על השינויים החלים בתפוצת הציפורים. על בסיס נתונים אלה אפשר ללמוד כיצד משפיעים ממשק הצומח וניהול הפארק על הציפורים ולנהל מדיניות ממשק מושכלת, שתתחשב גם בצרכיהן של הציפורים.
לפני שמתחילים במחקר
לפני שמתחילים במחקר כדאי לרכוש מיומנות בסיסית בתצפית ובזיהוי ציפורים. ציפורים נמצאות בכל מקום והציוד הדרוש לתצפית כולל מגדיר ציפורים ומשקפת שדה. ניתן לצפות לבד או במסגרת מאורגנת.
|
נושאי המחקר ברמת הנדיב
|
| א. |
השפעת חורשות נטועות על ציפורים (עונה מומלצת: כל השנה) |
חורשות נטועות של אורנים וברושים מסכות כרבע משטח הפארק של רמת הנדיב. נטיעות משנות את מבנה והרכב הצומח, ובדרך זו משפיעות על מצאי המזון ומקומות הקינון לציפורים. במסגרת המחקר נשווה בין חורש טבעי לחורשות נטועות: הצומח בשני בתי הגידול (הרכב ומבנה הצומח) וחברת הציפורים החיות בהם (הרכב המינים וגודל האוכלוסיות).
חורשות נטועות ברמת הנדיב
גל ראשון של נטיעת חורשות בשטח הפארק היה בסוף שנות הארבעים, בזמן שהוקם בו גן הזיכרון לנדיב, אדמונד רוטשילד. מסביב לגן ניטע יער אורנים שכיסה חלק ניכר משטח רמת הנדיב. יער זה נשרף ברובו בשנת 1980 ונותרו ממנו שרידים בודדים, בעיקר לאורך כביש הכניסה לגן. אחרי השריפה נבטו בשטח אורנים צעירים אך התפתחותם איטית מאד.
גל שני של נטיעות היה בשנים 1978-1980. ניטעו חורשות ברושים ואורנים בשטחים שעובדו בעבר או שהיו בהם תנאי קרקע מתאימים.
הטיפול בחורשות הנטועות מלווה בלבטים ובוויכוחים סביב השאלה האם החורשות תורמות ומעשירות את הפארק, או שהן זרות ופוגעות בו ועדיף לכרות אותן.
מחקר הציפורים בחורשות הנטועות מתמודד עם שאלה זו מנקודת הראות של הציפורים, בעונת הקינון ובעונות אחרות. למסקנות המחקר יש חשיבות יישומית בקביעת מדיניות הנטיעות בפארק ובמקומות אחרים.
שאלת המחקר:
עד כמה משפיעים ההבדלים שבין חורש טבעי לחורשה נטועה על חברת הציפורים המצויה בכל בית גידול?
שיטות העבודה
| 1. |
תיאור הצומח בכל בית גידול:
הרכב מינים לאורך חתך או בחלקת מדגם קטנה. מהם המינים השולטים, מהו חלקם בכיסוי השטח.
מבנה הצומח – גובה הצמחים, שכבתיות (עצים, שיחים, בני שיח, עשבים), אחוז הכיסוי של כל שכבה (מכלל השטח, על פי חלקות מדגמיות).
|
| 2. |
זיהוי המשאבים שמעמידים הצמחים לרשות הציפורים: פירות, משיכת חרקים הנאכלים על ידי ציפורים, חורי קינון וכד'. זאת על סמך התצפיות בשטח ומקורות מידע.
|
| 3. |
חברת הציפורים – בודקים את מספר המינים ומעריכים את גודל האוכלוסייה של כל מין לאורך חתך מדגמי בכל בית גידול.
|
|
| ב. |
השפעת הפרייה על שפע הציפורים בפארק (עונה מומלצת: ספטמבר-ינואר) |
החורש ברמת הנדיב מיוחד בכך שהמינים העיקריים הגדלים בו נותנים פירות עסיסיים המופצים על ידי ציפורים. בר זית, אלת מסטיק, אשחר ארץ ישראלי, אשחר רחב-עלים, אספרג החורש – כל אלה, ועוד, נותנים פירות הנאכלים על ידי הציפורים. רוב הציפורים בולעות את הפרי בשלמותו, מעכלות את הציפה העסיסית, ומפיצות את הזרע שעובר דרך מערכת העיכול שלהן בלי פגע. לצד הציפורים המפיצות, המביאות לצמח תועלת רבה, יש גם ציפורים הניזונות מן הזרעים עצמם ופוגעות בהפצה.
בשנים קודמות נצפתה בבתי גידול מסוימים ברמת הנדיב הופעה המונית של ציפורים בעונת הפרי. במסגרת המחקר נלמד את הקשרים שבין הצמחים לבין הציפורים ונתעד תופעה מעניינת זו, שלה גם יישומים מעשיים – שימוש בצמחי בר להעשרה אקולוגית של שטחים מגוננים.
שאלות המחקר:
| 1. |
מה הקשר בין גודלו של הצמח ומספר הפירות שהוא נושא לכמות הפירות הנלקחת על ידי הציפורים? |
| 2. |
מה הקשר בין כמות הפרי למספר הציפורים בבתי גידול שונים ברמת הנדיב?
|
שיטות העבודה
| 1. |
הצמחים:
מדידת גודל הצמח (גובה, רוחב, קוטר גזע אם רלוונטי)
ספירת הפירות ומעקב אחרי קצב הסרת הפירות על ידי אכילה
מיפוי תפוצת הצמחים נושאי הפרי לאורך חתכים בבתי גידול שונים (חורש סבוך, חורש פתוח, בתה, חורשה נטועה)
|
| 2. |
הציפורים:
תצפיות בהתנהגות הציפורים ליד צמחים נושאי פירות.
ספירת הציפורים לאורך החתכים שהוזכרו בסעיף הקודם.
|
|
| ג. |
מעקב פרטני אחר מינים מעניינים |
ניתן לבחור לצורך מחקר את אחד ממיני הציפורים המעוררים עניין מיוחד מהיבטים של שמירת טבע או ניהול שטחי הפארק (הממשק). לדוגמה:
עורב אפור (עונה מומלצת: כל השנה, עדיפות לעונת הקינון פברואר-יוני)
העורב האפור הוא אחד מן המינים שאוכלוסייתו ברמת הנדיב גדלה מאוד בהשפעת פעילות האדם: נטיעת חורשות יצרה מקומות קינון, ואזור הפיקניקים ליד גן הזיכרון הוא מקור מזון. את העורב מלווים מינים נוספים המשתמשים בקינים הנטושים שבנה (בז עצים, בז מצוי, ינשוף עצים) וכן הקוקייה המצויצת, טפילת דגירה המטילה את ביציה בקיני העורב.
האם הגידול באוכלוסיית העורבים פוגע במערכת האקולוגית של רמת הנדיב או מעשיר אותה?
שאלות המחקר:
מה הקשר בין סוג המזון הזמין להעדפות בית הגידול של העורבים?
(בעונת הקינון, פברואר – מאי) איזה גורם משפיע על תפוצת העורבים בעונת הקינון?
עד כמה משפיעה אוכלוסיית העורבים בבית הגידול על קיומן של אוכלוסיות של ציפורים אחרות בבית הגידול?
חגלה (עונה מומלצת: ינואר-מאי)
החגלה, קרובת משפחה של התרנגולת, מטילה ודוגרת על הקרקע. אוכלוסיית החגלות הצטמצמה מאוד בארץ ולכן החליטה רשות הטבע והגנים לאסור את ציד החגלות. ברמת הנדיב מקננות חגלות אך הנתונים עליהן מעטים. האם גם ברמת הנדיב פחת מספר החגלות?
שאלות המחקר:
| 1. |
באיזה מבתי הגידול בפארק רמת הנדיב מתקיימת האוכלוסייה הגדולה ביותר של החגלה? (חורשות? חורש? גן? שטחים פתוחים?) ומה הקשר בין הצלחת הקיום לתנאים הקיימים בבית הגידול? |
| 2. |
(בעונת הקינון) מה הקשר בין הצלחת הקינון של החגלה לבין התנאים הקיימים בבתי הגידול שהיא מקננת בהם?
|
שיטות העבודה
| 1. |
אפיון בתי הגידול והשוואה ביניהם: סוגי צומח, מידת הכיסוי, ממשק הרעייה (באיזו עונה, מה לחץ הרעייה)
|
| 2. |
תצפיות בהתנהגות חגלות בשטחי הפעילות שלהן. |
| 3. |
(בעונת הקינון) ספירת מספר האפרוחים או החגלות הצעירות בבתי הגידול השונים. |
ציפורים אוכלות זרעים (עונה מומלצת: כל השנה, עדיפות לעונת הקינון אפריל-יוני)
בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים קיננו ברמת הנדיב עשרות זוגות משני מינים אוכלי זרעים – חוחית וירקון. מאז הצטמצמה האוכלוסייה וכיום מקננים בפארק זוגות בודדים בלבד. האם הציפורים אוכלות הזרעים סובלות מחסור במזון, או שהצלחת הקינון שלהן נמוכה, ואולי יש גורם אחר לצמצום בגודל האוכלוסייה שלהן?
שאלות המחקר:
| 1. |
מה הקשר בין מספר צמחי המזון ומספר הציפורים בבתי גידול שונים בפארק? |
| 2. |
(בעונת הקינון) מה הקשר בין מידת ההצלחה בקינון לתנאים הקיימים בבית הגידול?
|
שיטות העבודה
| 1. |
ספירת צמחי המזון בבתי גידול שונים.
|
| 2. |
ספירת הציפורים בבתי גידול שונים. |
| 3. |
תצפיות בקינון וספירת הצעירים. |
|
|
ספרות
| 1. |
פז, עוזי. 1986. החי והצומח בארץ ישראל - כרך 6: עופות. החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון, תל אביב. |
| 2. |
מולארני, ק. ואחרים. 2003. הציפורים – המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. לכסיקון מפה והוצאת הקיבוץ המאוחד. תל אביב ובני ברק. |
| 3. |
דולב, עמית ופרבולוצקי, אבי (עורכים). 2002. הספר האדום – מינים בסכנת הכחדה בישראל. רשימת המינים בסיכון – חולייתנים. רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. ירושלים. |
| 4. |
אדר, מנחם. 1990. קינון ציפורים ברמת הנדיב. החברה להגנת הטבע. |
| 5. |
אדר, מנחם. 2000. קינון ציפורים ברמת הנדיב – מעקב רב-שנתי 1988-1996. החברה להגנת הטבע. |
| 6. |
פז, עוזי. 2000. האנציקלופדיה לבעלי חיים ועופות בישראל. תקליטור, הוצאת טבע הדברים וסי די מדיה. |
| 7. |
שיריחי הדורם ואחרים. 2000. מדריך כרטא לאתרי צפרות בישראל. החברה להגנת הטבע וכרטא, ירושלים. |
| 8. |
שמאלי, אליעזר. 1957. הציפורים בישראל. מסדה, תל אביב. |
| 9. |
ענבר, ראובן. 1975. ציפורי ארץ ישראל, כרכים א-ד. יבנה, תל אביב. |
| 10. |
לשם, יוסי. 1979. העופות הדורסים בישראל. החברה להגנת הטבע. |
| 11. |
בהט, עופר ולשם, יוסי. 1991. דורסי הלילה בישראל. הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע, תל אביב. |
| 12. |
חוברות "העזניה" – כתב העת של מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע. |
| 13. |
השפעת הממשק על קינון ציפורים ברמת הנדיב |
|
|
