|
|
פרפרי יום המשמשים כביואינדקטורים (סמנים ביולוגיים) להשפעת האדם ברמת הנדיב עם החוקרת רחלי שוורץ צחור
האדם משתלט על שטחים עצומים בעולם ומכרסם כרסום תמידי בשטחי נוף טבעיים. כדי לשמר את המינים שעדיין נותרו בשטחים טבעיים נעזרים בביו-אינדיקטורים: קבוצות מסוימות של בעלי חיים המלמדים על מצבן של קבוצות בעלי חיים אחרות ולפעמים גם על מצב המערכת האקולוגית כולה.
מחקרים רבים הראו שפרפרי יום הם ביו-אינדיקטורים מוצלחים והם נבחרו לסייע במעקב ארוך טווח אחר השינויים בנוף הטבעי של רמת הנדיב כחלק מתהליכים טבעיים המתרחשים במקום ובהשפעת האדם.
כחליל האספסת
|
זנב סנונית
|
נמפית יערה
|
לימונית האשחר
|
|
רקע תאורטי
|
יש אומרים שהפרפרים הם היצורים המרהיבים ביותר בטבע. כנפיהם הצבעוניות, עדינותם ומעופם הקליל משכו את תשומת לב האדם מאז ומתמיד. למי שיטרח וינבור בספרי זואולוגיה עתיקים בספריית האוניברסיטה מזומנת הפתעה. מסתבר שבשל יופים הרב תועדו פרפרים רבים בספרים כבר לפני מאות שנים. התעוד כלל מתן שמות מדעיים ואיורים צבעוניים שנעשו בעזרת מכחול וצבע, מפני שאז לא הומצאה עדיין המצלמה. ליופים של הפרפרים ולתעוד עתיק יומין זה חשיבות עליונה במחקרים עדכניים הנערכים היום.
פרפרים בארץ ובעולם
סדרת הפרפראים שייכת למחלקת החרקים וקרויה בלעז Lepidoptera, שם זה נגזר מהמילה הלטינית Lepidos שמשמעותה קשקש. זאת על שום כנפי הפרפרים המכוסות באלפי קשקשים מיקרוסקופיים המכילים פיגמנטים ציבעוניים. סדרת הפרפראים נחשבת לשניה בגודלה מבין סדרות בעלי החיים, לאחר החיפושיות, ומונה כ – 170,000 מינים בעולם. מתוכם כ – 17,100 מינים הם פרפרי יום. בישראל מוכרים כ – 1500 מיני פרפראים, בהם 133 מיני פרפרי יום.
פרפרי היום מעופפים ביום, הם בעלי מחושים חוטיים המסתיימים בצורת אלה ובשעת עמידה הם מסוגלים לזקוף את כנפיהם כלפי מעלה באופן המציג את צדן התחתון של הכנפיים. נבדלים מהם העשים שמרביתם מעופפים בלילה, מחושיהם מנוצים או חוטיים (ללא אלה) וכנפיהם בעת מנוחה מוחזקות כגג כלפי מטה או פרושות צמודות למשטח העמידה.
הפרפרים מתפתחים באמצעות גלגול מלא בן ארבעה שלבים:ביצה, זחל, גולם ופרפר בוגר.
הגלגול מאפשר התאמה טובה לתנאי האקלים המשתנים במשך עונות השנה. מינים רבים שורדים את החורף הקר בשלב הגולם, מינים אחרים שורדים את הקיץ החם והיבש בשלב הביצה ולמעשה לכל מין טקטיקה אופינית המאפשרת לו לשרוד במהלך העונה הקשה לו. יש מינים המקימים דור אחד בשנה (הכולל את כל שלבי הגלגול) ואחרים מספיקים להקים מספר דורות בשנה.
פרפרי היום בשרות כדור הארץ ובשירות המדע
בעשרות השנים האחרונות מתרחשת פגיעה מואצת בנופים הטבעיים בארץ ובעולם כולו. בחלקים גדולים של העולם משולים שטחי הנוף הטבעי ששרדו לאיים בים של ציביליזציה מפותחת הכולל ערים, אזורי תעשיה, כבישים, יישובים כפריים ושטחים חקלאיים נרחבים.
ישנה חשיבות עליונה לשמירת מגוון מיני הצומח ובעלי החיים אשר עדיין קיימים בשטחים הטבעיים. כדי לנסות להגן על מרבית המינים, מבלי לחקור כל אחד מהם באופן פרטני, נהוג בקרב המדענים להשתמש בקבוצת מינים מסוימת של בעלי חיים כביואינדיקטורים (מציינים או סמנים ביולוגיים) המלמדים על מצבן של קבוצות בעלי חיים אחרות, מצב חברות הצומח השונות ומצב בתי הגידול השונים והמערכת האקולוגית בכללותה.
קבוצת מיני פרפרי היום נחשבת לאחת מקבוצות הביואינדיקטורים הטובות ביותר. ברחבי תבל נערכים בשנים האחרונות מחקרים בהם משמשים פרפרי היום אינדקטורים ביולוגיים המלמדים באופן מוצלח על השינויים החלים בגורמים השונים המרכיבים מערכות אקולוגית. זאת עקב היתרונות הרבים הגלומים בקבוצה טקסונומית זו ודרושים לקבוצה המהווה אינדיקטור ביולוגי.
היתרונות הגלומים בשימוש בפרפרי יום כביואינדקטורים
הגדרת המינים - כתוצאה מתיעוד הפרפרים הממושך קיימים היום בכל העולם מגדירים הכוללים את רוב רובם של פרפרי היום. לכן קל יחסית ללמוד להכיר, לזהות ולהגדיר את מרבית מיני פרפרי היום (מלבד באזורים הטרופיים הלחים בהם קיימים עדיין מינים רבים שטרם הוגדרו).
איתור וזיהוי בשטח - רוב פרפרי היום גדולים, עפים לאט יחסית, קל לראותם, לזהותם במעוף ובמידה ודרוש, קל גם לתפוס ולסמן.
זיקה לבית הגידול - מרבית מיני הפרפרים הם בעלי צרכים ספציפיים ומוגדרים מבית הגידול.
לכל מין ומין מבין הפרפרים יש בבית הגידול מיני צמחים שעלוותם מהווה מקור מזון לזחלים.
הפרפרים הבוגרים של כל מין מותאמים בתכונות כגון: אורך החדק, חוש הראייה וחוש הריח להיזון מצמחים בעלי פרחי צוף. מכאן שפגיעה או שינוי המשפיעים על הצמחים הפונדקאים ו/ או צמחי הצוף בבית הגידול ישפיעו מידית על פרפרי היום.
מיקום מרכזי בפרמידת המזון – הפרפרים כצרכניים ראשוניים מהווים חוליה אמצעית בשרשרת המזון בין הצמחים היצרניים לבין ציפורים, לטאות וחרקים הטורפים ומטפילים אותם ולכן הם רגישים לגורמים שונים המווסתים את המערכת האקולוגית.
מחזור חיים קצר – אוכלוסיות חרקים, ובכלל זה גם פרפרי היום, מגיבות מהר לשינויים במערכת האקולוגית בשל זמן הדור הקצר שלהם. כל פרפרי היום מקימים לפחות דור אחד בשנה ולעיתים שניים עד שמונה דורות בשנה. לכן ניתן ללמוד בעזרתם במהירות על השינויים המתחוללים במערכת האקולוגית בשונה מקבוצות מיני הזוחלים, העופות והיונקים.
עושר מינים "בינוני" – סדר הגודל הרצוי בקבוצה טקסונומית הנבחרת לשמש כביואינדקטור עומד על עשרות מינים.
ייצוג מגוון גבוה של בתי גידול – פרפרי היום נפוצים בכל בתי הגידול בכל היבשות בעולם מלבד בקטבים ובבתי גידול אקווטים.
רשת לאיסוף פרפרים.
פרפרים כמיני מיטריה
בעלי חיים וצמחים שהוכרזו כמינים מוגנים על פי חוק מאפשרים במקרים רבים להציל את כל בית הגידול שלהם שמתקיימים בו גם מינים רבים אחרים. הבחירה במינים שכדאי להגן עליהם בחוק מושפעת במקרים רבים לא רק מנדירותם אלא גם מיופיים או מגודלם המרשים. פרפרים נדירים הבולטים ביופיים הוכרזו כמינים מוגנים במקומות שונים ברחבי העולם ונאסרה כל פגיעה בבית הגידול שלהם. באופן זה משמשת ההגנה על פרפרים אלו מטריה המגינה על כל האורגניזמים בבית גידולם. לצערנו אין ברשימת המינים המוגנים על פי חוק בארץ פרפר או חרק אחר כלשהו אף שרבים מהם נדירים בהחלט וזקוקים להגנה.
פרפרי היום כביואינדקטורים להשפעות אדם ברמת הנדיב
במחקר ברמת הנדיב משמשים פרפרי היום כביואינדיקטור לניטור השינויים המתרחשים כתוצאה מפעולות ממשק שננקטו בעבר וננקטות כיום במקום. פעולות ממשק אלו כוללות: רעיית בקר המתבצעת על מנת להקטין את סכנת השריפות, דרכי עפר רחבות לנסיעת רכבים בשטח, שבילים צרים להולכי רגל, חורשות מחטניים שנטעו לפני למעלה משלושים שנה למטרות ייצור עץ שלא צלחו, שדות נטושים, אתרים ארכיאולוגיים משוחזרים, וגני הזכרון לברון רוטשילד ורעייתו. במחקר מושם גם דגש על ניטור מפורט של מכלול הצמחים המשמשים פונדקאים לזחלי פרפרי היום וצמחי צוף המספקים בעת פריחתם מזון לפרפרים הבוגרים. במקביל נערך גם ניטור רציף של התנאים האביוטיים שלהם השפעה מכרעת על הפרפרים. כלל הנתונים הנאספים מאפשרים ניתוח והגדרה של משמעויות פעולות הממשק השונות המבוצעות בפארק על מגוון המינים וגודל אוכלוסיות פרפרי היום. מחקרים רבים כבר הראו שפרפרי היום הם ביואינדיקטורים מוצלחים ולכן אפשר להניח שהשפעה חיובית של פעולות הממשק עליהם תבטא השפעה חיובית על כל המערכת האקולוגית.
|
שיטות מחקר
|
איסוף הנתונים לגבי פרפרי היום מתבצע בשיטת החתך המעגלי. לפי שיטה זו עורכים סיורים שבועיים במשך כל חודשי השנה במסלול מעגלי קבוע המהווה את החתך המעגלי. ברמת הנדיב נקבעו שני מסלולים מעגליים, "ארוך" ו"קצר". אורכו של המסלול "הארוך" הוא כארבעה קילומטרים המורכבים מדרכי עפר רחבות ושבילים צרים העוברים בבתי גידול שונים הכוללים: שטחי גריגה טבעיים, חורשות נטועות ושדות נטושים. מסלול זה נמצא כולו בשטח הנתון לרעיית בקר מחודש אפריל ועד חודש יוני מידי שנה. המסלול "הקצר", אורכו כקילומטר וחצי והוא עובר בשטח ללא רעייה בנופי גריגה על גבי דרכי עפר רחבות ושבילים צרים. בנוסף נאספים נתונים בגני הזכרון המטופחים, באתר הארכאולוגי חורבת עקב, שסביבו נשתלו צמחי תבלין ובאזור מעיין עין צור לידו נטעו עצי פרי ונשתלו ירקות בערוגות.
רישום פרפרים לאורך חתך מעגלי.
בכל סוג של בית גידול ובכל סוג של דרך- עם או בלי רעייה נקבעו על גבי המסלולים שישה קטעים/חתכים באורך של 50 מטר המהווים שש חזרות. חתכים אלו מחולקים לשלושה בלוקים ולאורכם מתבצע איסוף הנתונים. במספר מקומות לא ניתן היה למקם מספיק חתכים באורך חמישים מטר על גבי המסלול המעגלי ולכן סומנו חתכים נוספים בניצב למסלול. על גבי כל החתכים נאספים גם נתונים אודות צמחי הצוף המשמשים את הפרפרים הבוגרים ואודות הצמחים הפונדקאים המהווים מזון לזחלים.
|
שאלות מחקר
|
| 1. |
השתנות בזמן: כיצד משתנה מספר עושר ושפע מיני הפרפרים (מספר מינים וכמות פרטים) בעונות השנה השונות? |
| 2. |
השתנות במרחב: מהי העדפת בתי הגידול של מיני הפרפרים השונים ברמת הנדיב? |
| 3. |
זיקה בין מיני פרפרים למיני צמחים: אלו סוגים של יחסי הגומלין (פונדקאות ומקור צוף) קיימים בין מיני פרפרי היום ברמת הנדיב לבין מיני הצמחים בעונות השנה השונות? |
| 4. |
השפעת פעילות האדם על הפרפרים: כיצד משפיעים דגמי ממשק שונים כמו: רעיית בקר, שדות נטושים, חורשות נטועות, דרכי עפר ושבילי מטיילים, והעשרת אתרים בצמחי תרבות על מגוון פרפרי היום ברמת הנדיב? |
| 5. |
מהי השפעת תנאים אביוטיים שונים (טמפרטורה, לחות אוויר, משקעים, רוח וקרינה) על חברת פרפרי היום ברמת הנדיב? |
|
ספרות
|
| 1. |
איזנשטיין, י. 1983. פרפרי יום, בתוך: החי והצומח של ארץ ישראל (קוגלר, י., עורך), החברה להגנת הטבע, משרד הביטחון, 3: 274-289. |
| 2. |
איזנשטיין, י. 1988. על פרפרים וצמחים בארץ ישראל. הוצאת משרד הבטחון. |
| 3. |
בנימיני, ד. 2002. מדריך הפרפרים בישראל, הוצאת כתר. |
| 4. |
בנימיני, ד. 2003. פרחים מעופפים. בטאון אגודת חובבי הפרפרים בישראל, 20: (1). |
|
|
|
