|
|
היבטים אקולוגיים ותזונתיים של רעיית עזים עם החוקר צח גלסר
לרעיית עזים חלק חשוב בממשק של טיפול וניהול שטחי חורש. ממשק רעייה בשטחי חורש יכול לשרת שתי מטרות, האחת של בעל העדר אשר המרעה מספק מקור מזון לבהמותיו, והשניה, מטרה ציבורית התורמת לטיפוח ושימור החורש. בכדי לנהל ממשק בו יושגו שתי המטרות הנ"ל בצורה אופטימאלית יש צורך בפיתוח כלים המאפשרים לאמוד את איכות המרעה מבחינה תזונתית וכן ללמוד על דפוסי האכילה של העזים במרעה. במחקר יבחנו הרגלי האכילה של שלושה גזעים שונים של עזים וההיבטים האקולוגיים שיש לרעייה.
עז אוכלת אלת מסטיק
|
עז במרעה
|
תצפית
|
עז אוכלת אלת מסטיק
|
|
רקע תאורטי
|
עד לפני עשורים אחדים של שנים סברו שהעזים פוגעות בחורש, גורמות להשמדתו ולתופעות של מדבור. משום כך אף נחקק "חוק העז השחורה" שהגביל מאוד את גידול העזים בשטחי מרעה של חורש ים-תיכוני. מחקרים רבים הראו שהוצאת העזים משטחי המרעה יצרה קשיים במערכת האקולוגיות של החורש שהתבטאו ביצירת מערכת צפופה של שיחים בחורש, בצמצום מגוון מיני הצומח ובהתפשטות שריפות ענק בשטחי חורש ויער.
בשנים האחרונות חל גידול ניכר בגידול עזים באמצעות מרעה בחורש הים תיכוני. תרמו לכך מחקרים שהראו שהעזים מותאמות באופן הטוב ביותר לתזונה המבוססת על צמחי החורש הים-תיכוני וכי הן תורמות תרומה חשובה לשימור שטחי החורש, כל עוד לחץ הרעייה מותאם לתנאים הקיימים בחורש. לחץ רעייה גבוה מדי או נמוך מדי יכול לפגוע בצומח בשטח ואף בבריאותם של בעלי החיים הרועים בו.כן תרמו לכך משקי בוטיק רבים המגדלים עזים במרעה ומנצלים את הרעייה בשטחי החורש לייצור גבינות איכות שטעמן מושפע מסוג המזון הנאכל על ידי העזים.
כדי להבטיח שייעשה שימוש נכון בשטחי החורש לצרכים אקולוגיים ולסיפוק הצרכים התזונתיים של בעלי החיים הרועים בו, נחוצים נתונים אמינים באשר להרכב של מנת המזון (סוגי הצומח והכמות של כל סוג) הנצרכת על ידי העז במרעה.
במחקר אנחנו לומדים את הרגלי האכילה במרעה בחורש ים-תיכוני של שלושה גזעים שונים של עזים . לאחר שנאפיין את הרגלי האכילה ננסה להבין מה מקור ההבדלים (שוני גנטי או שוני חברתי). כמו כן ננסה לבדוק השפעות של תוספות מזון שונות על הרגלי האכילה בחורש של כל מין.
הגזעים שנבחרו לשמש במחקר הם:
| א. |
העז הדמשקאית (הקרויה גם שאמית) שמקורה באזור הים התיכון (סוריה וקפריסין) ומגדלים אותה בארץ בעיקר במשקים לייצור גבינות עזים הרועות במרעה. |
| ב. |
עז הממבר (הקרויה גם בלאדי, שחורה או העז הבדואית) מקורה של עז זו הוא במזרח התיכון. מגדלים גזע עזים זה בעיקר במשק הבדואי. |
| ג. |
העז הבורית, מקורה בדרום אפריקה, יובאה לארץ לפני כעשרים שנה ומשמשת לייצור בשר. |
|
שיטות מחקר
|
במשך שנים רבות ניסו ללמוד את התנהגות הרעייה של בעלי חיים שונים (חיות משק וחיות בר) באזורים שונים בעולם. קשה מאוד לעקוב אחרי חיות הרועות באופן חופשי במרעה. ולכן פותחו שיטות רבות ובהן כאלה המבוססות על תצפיות: החוקר עוקב אחר בעל חיים אחד בעדר ורושם בשיטות שונות את סוג המזון וכמותו שבעל החיים צורך. שיטות נוספות כרוכות בהחדרת צינורית לוושט בעל החיים ודגימת צמחים שהוא אכל . יש שיטות המבוססות על איסוף ההפרשות של בעלי החיים (גללים) ומיצוי חלקי צמחים בלתי נעכלים המצויים בגללים באמצעות חומרים כימים מסוכנים. השיטות הקיימות כיום פוגעות ברווחתם של בעלי החיים והן גם יקרות ודורשות זמן רב.
גילוי הרכב המזון שנאכל על ידי הקרנת אור על הגללים
בשנים האחרונות פותחה שיטה מתקדמת – NIRS, (Near Infrared Reflectance Spectroscopy). שיטה שאינה פוגעת ברווחתם של בעלי החיים והיא גם זולה יחסית.
בשיטה זו מקרינים את הגללים בקרינה בתחום האור התת-אדום הקרוב.
קשרים כימיים שונים בחומר אורגני המצוי בגללים בולעים קרינה בטווח התת-אדום הקרוב. אפשר לאפיין מרכיבים שונים של החומר האורגני על פי סוגי הקשרים הכימיים שלהם ועל ידי הניתוח של החומר האורגני בגללים אפשר ללמוד מה היה הרכב המנה שנצרכה על ידי בעל החיים. הגללים נאספים לאחר שבעל החיים חזר מן המרעה (כאשר חוקרים חיות בר אפשר לאסוף את הגללים בשטח בלי להתערב בפעילותן ). מקרינים על הגללים אור בתחום התת-אדום הקרוב ומזינים את נתוני בליעת האור למחשב שם הם מעובדים ונותנים את חתך הצומח שנאכל.
תצפיות
כדי לבסס את שיטת NIRS ולהשתמש בה להשוואה בין גזעי עזים, עלינו לבצע תצפיות ולעקוב אחר העז במשך הרעייה (4 שעות ביום). כדי לדעת מה העז אוכלת במשך הרעייה בשטח רושמים כל נגיסה שנוגסת העז בצומח.מאפיינים כל נגיסה על פי מין הצמח הנאכל (בר-זית, אלת-מסטיק, אלון וכו') ועל פי גודלה (גדול, בינוני וקטן). אחר כך דוגמים ידנית "נגיסות" וקובעים את משקלן ואת הרכבן הכימי. באופן זה "בונים" מחדש את המנה שהעז אכלה ע"י חישוב המשקל של כל הנגיסות. כמו כן מחשבים את חלקו היחסי של כל מרכיב במנת המזון.
תצפית בהתנהגות עז רועה
הכנת חתכי צומח
כדי להבין מדוע העז בוחרת מזון מסוים עלינו לברר מהו המזון (הצומח) העומד לרשותה באזור הרעייה. בשטח שיש בו בעיקר צומח עשבוני סביר שהמנה תורכב בעיקר מצומח עשבוני ואילו בשטח שיש בו בעיקר שיחים סביר שרוב המנה תכיל צומח שיחי. לכן מכינים בשטח המרעה חתך קווי הנקרא, חתך צומח. לאורך החתך, רושמים אילו ע"י צמחים נמצאים בשטח המדידה ואיזה חלק מהשטח תופס כל אחד מהם.
התצלום בוצע ע"י גאוטק
מתן תוספים למזון
צמחי חורש רבים מכילים חומרים הפוגעים בעיכול וגורמים לתחושת בחילה אצל בעל-החיים (הצמחים יוצרים חומרים אלה כחלק ממנגנון הגנה מפני רעייה). לכן במקרים רבים העזים אינן אוכלות צמחים אלה ויכולות לסבול מחסור במזון. כדי להתגבר על קושי זה מוסיפים למזון תוסף כמו פא"ג (פוליאתילן גליקול). זהו חומר אינרטי, הוא נקלט על ידי בעל החיים ויוצא מגופו בלי להתעכל ובלי להשפיע עליו. פא"ג נקשר לחומרים מעכבי העיכול במזון ומאפשר לעז לאכול כמות גדולה יותר של צמחים המכילים מעכבי עיכול. במחקר נשתמש בפא"ג כדי להשוות את השפעתו על הגזעים השונים של העזים.
שיטות מחקר:
1. תצפיות:
נשווה שלוש שיטות תצפית שונות:
א. תצפית ברצף (זמן)
ב. תצפית במקטעים קצרים (דקה) עם הפסקות קצרות.
ג. תצפית במקטעים ארוכים (5 דקות) עם הפסקות ארוכות.
נבדוק איזו שיטה היא היעילה ביותר.
הקבוצות שיבצעו את התצפיות גם ידגמו ידנית "נגיסות" שונות ויאפיינו אותן ויבצעו חתכי צומח לאפיון שטח המרעה.
תעוד גודל נגיסות העז מאלת המסטיק
נגיסה קטנה, בינונית וגדולה
2. השוואת ההתנהגות במרעה של הגזעים השונים:
נעקוב אחר הרגלי האכילה במרעה של גזעי העזים באמצעות תצפיות אכילה ותצפיות אחר התנהגות.
3. בדיקת ההשפעה של מתן תוסף מזון:
נשווה רעייה עם פא"ג (ראה הסבר למעלה) ובלי פא"ג. נבדוק אם צריכת המזון של העזים במרעה משתנה לאחר שקיבלו את התוסף (פא"ג). כמו כן נבדוק אם התוסף משפיע באופן דומה בכל הגזעים.
|
שאלות מחקר
|
במחקרים השונים נעקוב אחר התאמתן של עזים מגזעים שונים למרעה ים-תיכוני תוך התמקדות בשאלות הבאות:
| 1. |
האם יש הבדל בהתנהגות הרעייה של עזים שמקורן באזורים שונים בעולם? |
| 2. |
ממה מושפעת העדפת המזון של העז? |
| 3. |
מהו ערכה המזוני של מנת עזים במרעה חורש ים תיכוני? |
| 4. |
מהי השפעת הרעיה על מאפיינים שונים בחלקות בעלות אופי כיסוי שונה? |
|
ספרות
|
| 1. |
פרבולוצקי, א', לחמן, א' ופולק, ג., 1992. החורש הים תיכוני. רקע כללי – סיכום ספרות. הוצ' החברה להגנת הטבע ויד-הנדיב. |
| 2. |
שדות, א', 1992. שינויי צומח באגן נחל גלים ב- 30 השנים האחרונות. ידיעון (רשות שמורות הטבע) 43: 33-39. |
| 3. |
פרבולוצקי, א', 1991. רהביליטציה של העז השחורה, או, האם מעז יצא מתוק? השדה., ע"א: 622-619. |
| 4. |
פרבולוצקי. א', פולק.ג'. אקולוגיה: התיאוריה והמציאות הישראלית. הוצ' כרטא, ירושלים (2001). |
| 5. |
כבביה, ד', 1994. התנהגות רעיה הזנה של עזים במרעה חורש ים-תיכוני. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך במדעי החקלאות. האוניברסיטה העברית ירושלים. |
| 6. |
גלבוע, נ', 1996. השפעה שלילית של טאנינים ומניעתה בחיות משק. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. האונ' העברית ירושלים. |
| 7. |
גלסר, צ', 2004. קביעה כמותית ואיכותית של מנת עזים במרעה בעזרת ספקטרוסקופית NIR. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך במדעי החקלאות. האוניברסיטה העברית ירושלים. |
| 8. |
פרבולוצקי א. (1991) נקמת השעיר לעזאזל. טבע וארץ ל"ג, 4.
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/334018.html
|
| 9. |
אהוד גרף (גלי צה"ל) - שישים שניות על עיזים גבינות ושאלה של טעם.
|
| 10. |
בונדי, א., (1992), הזנת בעלי-חיים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
|
| 11. |
http://www.ansi.okstate.edu/breeds/goats/
|
| 12. |
http://www.tiho-hannover.de/einricht/zucht/eaap/descript/
|
|
מקורות מידע לפעילויות התלמידים
|
- נקמת השעיר לעזאזל - מאמר מעובד
- פעילות בעקבות המאמר המעובד
- מסע בארץ העזים
- תזונת בעלי חיים
- טנינים
- מגדירי נגיסות
- ערך תזונתי של נגיסות שונות
- מושגים במרכיבים תזונתיים בהזנת מעלי גרה
- ערכה התזונתי והרכבה הבוטני של מנת עזים במרעה חורש ים-תיכוני
|
|
|
|
