|
ניטור פרוקי רגליים עם החוקרת ד"ר נירית אסף
מערכת פרוקי הרגליים (Artropoda) היא הגדולה והמגוונת מכל המערכות של בעלי החיים: כשלושה רבעים מכל מיני האורגניזמים בעולם הם פרוקי רגליים! על פי אחת ההערכות יש כ-10 מיליון מינים שונים של פרוקי רגלים, מתוכם , הוגדרו בעולם רק מעט יותר ממיליון מינים שונים.
פרוקי הרגליים מאכלסים את כל סביבות החיים האפשריות על פני כדור הארץ: את הים, האוויר והיבשה. בין פרוקי הרגליים מוצאים צמחוניים, טורפים ומפרקי רקב.
במערכת פרוקי הרגליים יש כמה מחלקות: עכבישנים, סרטנים, חרקים, רבי רגל ונדלים.
גובי מצרי
|
כדרורית החורש
|
כסופי משונן
|
נדל ארסי
|
|
רקע תאורטי
|
לכל פרוקי הרגליים גוף המחולק לפרקים, והפרקים מקובצים לחטיבות כמו ראש, חזה ובטן. פרקי הגוף הקדמיים נושאים זוגות גפיים פרוקים לפרקים (ומכאן בא שם המערכת). גופם של פרוקי הרגלים מכוסה שלד חיצוני (קוטיקולה) העשוי ברובו חלבון, כיטין. לכן תהליך הגדילה של פרוקי הרגליים כולל התנשלות כלומר, הסרת השלד החיצוני ובניית שלד חדש. לרוב פרוקי הרגלים יש זוג עיניים מורכבות בנוסף לעיניים פשוטות. רוב פרוקי הרגליים מטילים ביצים וצאצאיהם גדלים על ידי שינוי צורה (מטאמורפוזה).
פרוקי רגליים מהווים אינדיקטורים למגוון ביולוגי ושינויים במערכות אקולוגיות.
פרוקי הרגליים ממלאים תפקיד חשוב וחיוני במערכות אקולוגיות רבות ומשום כך, אפשר ללמוד מהם רבות על מבנה מערכות אקולוגיות ועל תכונות בית הגידול. כך למשל גודלם של פרוקי הרגליים משתנה בטווח רחב: מחלקי המילימטר ועד 30 סנטימטר. הם מאכלסים נישות בגדלים שונים, הם בעלי דרישות תזונתיות מגוונות - החל באוכלי כל ועד למתמחים. יש מינים שנפוצים בבתי גידול רבים ולעומתם אחרים מצויים רק בבתי גידול מסוימים. למינים שונים של פרוקי רגליים מגוון של מחזורי החיים ומשכי זמן שונים הדרושים להתפתחותם.
פרוקי רגליים רבים מעורבים בתהליכי פירוק של הקרקע ולכן אפשר ללמוד מהם על מבנה הקרקע, הם מווסתים אוכלוסיות רבות של אורגניזמים שונים (פרוקי רגליים, בעלי חוליות וצמחים) על ידי טריפה וטפילות ומסייעים בהאבקת צמחים. מידת רגישותם לשינויים סביבתיים של סדרות שונות של פרוקי רגליים, היא המאפשרת את השימוש בהם כאינדיקטורים למגוון ביולוגי. מעקב אחר קבוצות מפתח של פרוקי רגליים משמש לניטור מצבן של מערכות אקולוגיות. שינויים בגודל האוכלוסיות של פרוקי רגליים אלו משמשים מדד למצבן של המערכות האקולוגיות, כמו למשל: מידת יציבותן, יצרנותן, שיעור המדבור ועוד.
|
שיטות מחקר
|
"... אל תמהר לתפוס ולהרוג חרקים, אלא השקע זמן רב ככל הניתן בלצפות בחיי היום-יום שלהם. רשום פרטים על התנהגות החרקים במחברתך לפני שאתה מתקרב עם הרשת על מנת לתופסם. כך, כאשר לבסוף תתפוס את החרקים ברשתך ותגדירם, תוכל לשוב ולזהותם בשטח ללא כל צורך בתפיסתם שנית."
מתוך הספר Collecting, preserving , and studying Insects
מאת Harold Oldroyd.
המחקר על פרוקי רגלים מתבצע בעזרת תצפיות ושיטות איסוף שונות:
תצפיות:
תצפיות בסביבה הטבעית:
מאפשרות לחוקר לעקוב אחר התנהגותם של בעלי החיים בסביבתם הטבעית: אופן בחירת מקום החיות של האורגניזם, התנהגותו כלפי אויבים, תפיסת הטרף, אופן בחירת בני זוג, גידול הצאצאים ועוד.... תצפית בסביבה הטבעית חייבת להיעשות בשעות הפעילות של פרוק הרגליים. כך למשל, עכבישי הגלגל בונים את רשתותיהם בשעות החשכה. חלקם מפרקים אותה עם עלות השמש. לכן על מנת ללמוד על דרך בנית הרשת יש לצפות בעכבישים אלו בשעות הלילה.
רשת של עכביש גלגל
תצפיות בתוך בית רשת (כלוב):
כדי לצפות מקרוב אחר פרוק הרגלים אפשר להוציאו מסביבתו הטבעית ולהחזיקו בבית רשת (כלוב). זה מאפשר לצפות בו ברציפות בלי תלות בתנאי הסביבה. החוקר יכול גם לשנות את התנאים בבית הגידול ואת המזון (הטרף) ולבדוק כיצד האורגניזם מגיב לשינויים.
סימון פרוקי רגלים:
סימון פרוקי רגליים בנקודת צבע במקום בולט מבטיח שעוקבים אחרי אותו הפרט. הסימון מתאים למעקב בסביבה הטבעית כמו גם בבית רשת שיש בו כמה פרטים.
כיוון שפרוקי רגליים מתנשלים יש לחדש את הסימון לאחר התנשלות.
איסוף פרוקי רגלים:
איסוף פרוקי רגליים משמש לצורך הגדרה וספירה שלהם. נעזרים בשיטות איסוף שונות המותאמות לקבוצות שונות של פרוקי רגלים: חרקים מעופפים, פרוקי רגליים הנעים על פני הקרקע ואלה הנעים על גבי הצמחייה.
איסוף חרקים מעופפים על ידי נפנוף רשת:
נעשה באמצעות רשתות המוכרות לנו כ-"רשתות פרפרים". תפיסת החרק נעשית בעזרת נפנוף מהיר של הרשת על החרק, מה שמביא ללכידת החרק המעופף בתוך הרשת העדינה, לאחר מכן מוציאים את החרק בעדינות מהרשת ומעבירים אותו בזהירות לקופסה או למיכל שקוף.
כדי לתפוס חגבים, חרגולים וצרצרים, שעפים לצורך בריחה, מבצעים מארב: מתקרבים בזהירות אל החגב כשהוא עומד על הקרקע ומניחים עליו במהירות את הרשת. החרק מנסה לברוח בקפיצה כלפי מעלה, הישר לתוך הרשת.
איסוף חרקים זוחלים על ידי גריפת עשבייה נמוכה בעזרת רשת:
כאן נעזרים ברשתות דומות ל"רשתות פרפרים", אך הן חזקות יותר ופחות עדינות. גריפת הרשתות בתוך העשבייה הנמוכה מאפשרת ללכוד את כל פרוקי הרגליים הנמצאים על העשב למשל: חגבים, חרגולים, צרעות, עכבישים, חיפושיות ועוד...
איסוף חרקים זוחלים על ידי הכאת שיחים בעזרת מקל :
על מנת לאסוף פרוקי רגליים המטפסים על ענפי שיחים, פורסים סדין רחב או מניחים קופסה רחבה פתוחה על הקרקע מתחת לענפים שרוצים לדגום. מכים בענפים בעזרת מקל ארוך במשך זמן קבוע, כל פרוקי הרגלים נופלים מן הענפים אל הסדין או לתוך הקופסה. אוספים את החרקים ורושמים אותם.
איסוף באמצעות מלכודות נפילה :
מלכודות נפילה (pitfall traps) הן קופסאות פתוחות המוטמנות בגומות באדמה ואליהן נופלים פרוקי רגליים הנעים על הקרקע. פותחים את המלכודות בפרקי זמן קצובים ואוספים מהן את בעלי החיים שנפלו פנימה.
|
שאלות מחקר
|
| 1. |
השוואה בין שלושה בתי גידול שונים: שדה חקלאי, חורשת אורנים, חורש טבעי- מהו מגוון המינים האופייני לכל בית גידול והאם קיימים הבדלים בין בתי הגידול השונים? |
| 2. |
פעילות פרוקי הרגליים בבית הגידול (נבדקת על ידי נפילתם למלכודת)- כיצד מושפעת פעילות זו מעונות השנה השונות? |
| 3. |
בחינת הקשר בין התנאים האביוטיים בבית גידול של שיח, עץ או שטח פתוח, לפעילות פרוקי הרגלים מן הקבוצות השונות. |
| 4. |
בחינת הקשר בין התנאים האביוטיים בבית הגידול בעונות שנה שונות לשלב במחזור החיים שבו מוצאים מינים מסוימים של פרוקי רגליים. |
| 5. |
בחינת הקשר בין אחוז כיסוי צומח בבית הגידול הנבדק ובין מספר המינים של פרוקי הרגליים המצויים בו |
| 6. |
בחינת הקשר בין סוגי הצומח השונים (עשבונים, שיחים, מטפסים ועצים) למגוון פרוקי הרגליים ולפעילותם בשטח. |
שדה חרוש בו מוטמנות המלכודות
שאלות מעקב אחרי עכביש המשפכן:
בדיקת ההעדפות של עכביש המשפך בבחירת הצומח שעליו יבנה את רשתותיו: השוואת מספר הרשתות שמוצאים על כל סוג של צומח – עשבוני, שיחים, מטפסים.
השוואת המאפיינים של מקום הרשתות על גבי צמח אחד (מבחינת מספר הענפים שהרשת פרושה עליהם והמרחקים ביניהם) ובין צמחים שונים.
בחינת יחסי הגומלין המתקיימים בין פרטים על גבי אותו שיח.
בחינת הקשר בין צפיפות (אחוז כיסוי) הצומח למספר רשתות עכביש המשפכן בשטח הנבדק.
בחינת הקשר בין גובה רשת המשפכן לסוג המזון הנאכל על ידי העכביש.
מעקב אחר מיקום רשת המשפכן בעונות השנה השונות.
|
ספרות
|
| 1. |
לוי ג., (1998), החי והצומח של ארץ ישראל, אנציקלופדיה שימושית מאוירת, כרך 2: חסרי חוליות יבשתיים, הוצאת החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון. |
| 2. |
קוגלר י., (1998), החי והצומח של ארץ ישראל, אנציקלופדיה שימושית מאוירת, כרך 3: חרקים, הוצאת החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון. |
| 3. |
אמיתי פ., (1990), מדריך החרקים בישראל ופרוקי רגלים אחרים, הוצאת כתר. |
| 4. |
אמיתי פ., (1980), זהירות עקרבים, מסדה. |
| 5. |
אמיתי, פ. (1982) אורחים לא קרואים, הוצאת עם עובד. |
| 6. |
אמיתי, פ., סימון, ד. (1985), החי מתחת לאבן – עולם קטן ואפלולי שגגו אבן וגבולו אור, הוצאת עם עובד. |
| 7. |
מרון, ש., פרוקי רגליים מתחת לאבן - חי וצומח בעונתו ובבית גידולו הטבעי, הוצאת המרכז הישראלי להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית, ירושלים. |
| 8. |
מרון, ש. (1983), החיים מתחת לאבן (ומתחת לקליפות העצים), אורנים. |
|
|
|
