|
|
ממשק רב-תועלתי של נופי ההר הים-תיכוני עם החוקרת גילי קוניאק
גורמים טבעיים ומעשי האדם מכוונים את השתנות הצומח בנוף הטבעי של רמת הנדיב ומשפיעים גם על התועלת שאפשר להפיק מהשטח. יש מגוון גדול של תועלות שאפשר להפיק מהשטח: כלכליות – כמו הפקת דבש, מרעה וייצור עצה; ביולוגיות – שמירה על מגוון ביולוגי, חברתיות-תרבותיות – פיקניק, פעילות פנאי ומראה נוף. כדי להפיק את התועלת המרבית מן השטח נערכים סקרים הבודקים אילו שימושים מיועדים לו ואיזה שימוש ישיג יעילות מרבית במצבי צומח שונים.
|
רקע תאורטי
|
שטחי ההר בחבל הים-תיכוני בישראל, כמו בארצות אחרות באזור, הם נוף מורכב ומגוון, הנוף עוצב במשך אלפי שנים על ידי פעולות האדם על הצומח (כריתה, עיבוד, רעייה, שרפה) ובהשפעת תהליכי התחדשות ושינוי מהירים למדי של הצומח הטבעי (תהליכי סוקצסיה). התנאים המאפיינים אקלים ים-תיכוני (>400 מ"מ גשם) וסוגי הקרקעות הנפוצים באזור ההר (במיוחד טרה רוסה על סלעי גיר) הובילו בדרך כלל להתפתחות חורש ים-תיכוני צפוף, שיש בו עצים מרובי-גזעים או שיחים גבוהים של אלון מצוי ושל מינים נוספים. בשלבים השונים של הסוקצסיה, יכול הצומח בכל יחידת שטח להימצא בתצורות שונות כגון: בתה עשבונית, בתה של בני-שיח, גריגה של שיחים, חורש דליל ונמוך של אלון מצוי, וכן מצבי ביניים שיש בהם תערובת של תצורות אלה.
הממשק החקלאי המסורתי שהיה נהוג בהר הים-תיכוני במשך אלפי שנים, כלל כריתה של עצים ושיחים להסקה ופחם, גידול צמחי מזון בכתמים ובטרסות, ורעייה אינטנסיבית של עיזים, בקר וכבשים. ממשק זה נועד לייצר תועלות כלכליות לתושבים.
כיום יש בישראל מודעות הולכת וגדלה לכך ששטחי ההר הים-תיכוני, יכולים לתרום תועלות סביבתיות (נוף, נופש, ערכי טבע, וכו') בנוסף לתרומה החקלאית והכלכלית שלהם.
בכל אחד ממצבי הצומח האפשריים ביחידת שטח נתונה, יש "סל" שונה של תועלות חקלאיות, של תועלות כלכליות ושל תועלות וערכים סביבתיים-נופיים שיחידת שטח זו תורמת. דוגמה לתועלות כלכליות: הפקת דבש, מרעה לבקר/עזים/כבשים, ייצור עצה. דוגמה לתועלות חברתיות-תרבותיות: טיול, פיקניק, יופי חזותי. דוגמה לתועלות ביולוגיות: שמירה על מגוון ביולוגי, בית גידול לבעלי חיים וכו'.
מצב הצומח, והתרומה של כל סוג תועלת, ולכן גם "סל התועלות" הכולל, משתנים כל הזמן בהשפעת פעולות האדם (רעייה, כריתה), אירועים טבעיים (שרפות), ושינויים המתרחשים עם הזמן בעקבות האירועים שגרמו שינויים.
כדי להכיר את "סל" התועלות שאפשר להפיק מהשטח הטבעי ברמת הנדיב, מפרקים את ה"סל" לתועלות נפרדות ובוחנים כל אחת מהן בנפרד. במחקר בחרנו תועלות אחדות מכל קבוצה (תועלות כלכליות, חברתיות, ביולוגיות), ונשווה את ערכי התועלת שאפשר לקבל במצבי צומח שונים. נתמקד כיצד משנות פעולות האדם שמשפיעות על מצב הצומח, את ערכי התועלות שהאדם מפיק מן השטח.
שיטות ממשק בהן מתבצע המחקר ברמת הנדיב
ברמת הנדיב יש שטחים שהושפעו במידה שונה על ידי אירועים טבעיים ועל ידי האדם: ישנם שטחים שנשרפו בשרפה הגדולה בשנת 1980 ולידם שטחים שהשרפה לא הגיעה אליהם. שטחים שבאביב שלכל שנה רועה בו עדר בקר ואוכל את הצומח העשבוני בלחץ רעייה חזק מאוד, ולידם שטחים שאין בהם רעייה כלל. יש גם שטחים שכרתו בהם את כל השיחים בשנת 1991 ומאז יש שם רעיית בקר חזקה.
כל שיטות הממשק הנ"ל משפיעות על מצב הצומח בשטח, ולכן הן משנות גם את ערכי התועלות. משום כך אנחנו מודדים במחקר זה את התועלות הנבחרות בשטחים עם ממשקים שונים.
|
שיטות מחקר
|
אומדים תחילה כל תועלת בנפרד באופן המתאים לה ורק אחר כך מכינים סיכום של כל התועלות בשטח הנבדק.
| 1. |
תועלת כלכלית - הפקת דבש מפרחי בר; בכל שטח בעל אופי ממשקי שונה מסמנים חלקות ריבועיות שגודלן 10X10 מטר וסופרים פרחי דבש הצומחים בו. אח"כ יש לשקלל את מספר פרחי הדבש עם התרומה של כל מין של צמח לייצור דבש על ידי הדבורים. |
| 2. |
תועלת ביולוגית - בית גידול לציפורים; סופרים כמה פירות מאכל של ציפורים יש על השיחים והצמחים בחלקה שסומנה. כך ניתן להסיק מהו פוטנציאל השטח כמקור מאכל לציפורים. |
| 3. |
תועלת ביולוגית – מגוון מינים של גיאופיטים; סופרים את הגיאופיטים שיש בכל חלקה שסומנה. רושמים לגבי כל צמח שנספר את סוג הצומח המרכזי בשטח שלידו הוא נמצא (צומח עשבוני, סירה קוצנית, אלת מסטיק וכו'). |
| 4. |
תועלת חברתית - התאמה למטיילים; מבקשים מאנשים המטיילים בשטח הטבעי של רמת הנדיב למלא סקר ולסמן בו את מצבי הצומח שהם מעדיפים לסוגים שונים של טיולים. |
| 5. |
תועלת חברתית - התאמה לנופשים; מבקשים מאנשים המטיילים בשטח הטבעי של רמת הנדיב למלא סקר ולסמן בו את מצבי הצומח שהם מעדיפים לצורכי פיקניק. |
ספירת כמות הפירות
שלבים בביצוע המחקר
| 1. |
בשלב הראשון, עוד לפני איסוף הנתונים מן השטח, מאפיינים את בית הגידול הנבדק על ידי מדידה של אחוז הכיסוי בצומח בשטחים בעלי אופי ממשק שונה. בודקים קבוצות מרכזיות אחדות של מינים: צומח עשבוני, שיחים של סירה קוצנית, של קידה שעירה, של אלת המסטיק, ושל בר-זית. |
| 2. |
אחר כך מודדים את התועלת הנבחרת. בשיטה המתאימה לה. |
| 3. |
עיבוד הנתונים - את הנתונים שאוספים בשדה מעבירים אח"כ לגיליון נתונים מרוכז. מעבדים את התוצאות ובוחנים את המגמות המתגלות בנתונים שהתקבלו בעבודת השדה. |
| 4. |
ניתוח התוצאות והסקת המסקנות – בשלב זה אפשר להשוות את אופי הצומח בממשקים השונים, למצוא הבדלים במגוון פרחי הדבש בין הטיפולים השונים, למצוא הבדלים בהעדפות הנופש של המטיילים וכו'. |
באופן זה אפשר ללמוד מן הנתונים כיצד השפיע אופי הממשק על רמת התועלת הנמדדת.
בחינת מספר הצמחים נושאי הפירות בחלקת המחקר
|
שאלות מחקר
|
| 1. |
כיצד משפיעה השרפה שהייתה לפני 24 שנים על כיסוי הצומח של מינים מרכזיים מקבוצות שונות? |
| 2. |
כיצד משפיעה רעיית הבקר חזקה על כיסוי הצומח של מינים מרכזיים מקבוצות שונות? |
| 3. |
באיזו מידה יש קשר בין אחוז כיסוי הצומח ומרכיביו העיקריים ובין מספר המינים ומספר הפרטים מכל מין של גיאופיטים בכל סוג של שטח שנבדק? |
| 4. |
באיזו מידה יש קשר בין אחוז כיסוי הצומח ומרכיביו העיקריים, ובין מספר הפרחים המתאימים להפקת דבש ולשמירה על בריאות הכוורת? |
| 5. |
באיזו מידה יש קשר בין אחוז כיסוי הצומח ומרכיביו העיקריים ובין מספר מיני הצמחים נותני פירות ומספר הפירות הפוטנציאלים למאכל של ציפורים המצויים בכל סוג של שטח שנבדק? |
| 6. |
כיצד משפיעים מרכיביו העיקריים של הצומח על העדפות המטיילים ברמת הנדיב? |
| 7. |
כיצד משפיעים מרכיביו העיקריים של הצומח על העדפות הנופשים ברמת הנדיב? |
|
ספרות
| 1. |
נאוה, ז. 1981. אקולוגיה של אדם ונוף. הוצאת גסטליט, חיפה. |
| 2. |
נוי-מאיר, ע. 1974. העז השחורה, החורש הירוק והתכנון הכולל. תזכיר לרשות שמורות הטבע. |
| 3. |
פרבולוצקי, א. 1990. רהביליטציה של העז השחורה או האם מעז יצא מתוק? השדה ע"א, 619-623. |
| 4. |
פרבולוצקי, א., פולק, ג. 2001 אקולוגיה התיאוריה והמציאות הישראלית. הוצאת כרטא. |
|
|
