|
|
סקר זוחלים ברמת הנדיב עם החוקרים בעז שחם ויוסי בן מיור
מחלקת הזוחלים היא מן המחלקות הקדומות מבין החולייתנים. הזוחלים היו הראשונים שעברו לחיים יבשתיים מלאים. בישראל יש מגוון עצום של זוחלים ביחס לשטחה – יותר ממאה מינים ותת-מינים. בכל בית גידול אפשר למצוא נציגים אחדים של מחלקת הזוחלים. סקר הזוחלים ברמת הנדיב נועד להכיר את המינים המתקיימים במקום ולעקוב אחריהם לאורך זמן, לזהות מינים נדירים או מיוחדים ולמצוא הבדלים במגוון המינים המתקיימים באזורים שונים של רמת הנדיב.
תלום קשקשים מצוי
|
ארבע קו מובהק
|
נחשיל מצוי
|
חומט מנומר (תת מין צפוני)
|
|
רקע תאורטי
|
זוחלים ודו-חיים בישראל
בישראל מוכרים כ- 100 מינים ותת-מינים של זוחלים. זהו מגוון כמעט חסר תקדים בקנה מידה עולמי, באזור שאינו טרופי! המגוון העצום הזה נובע ממקומה המיוחד של ישראל, במפגש פיזי של שלוש יבשות. במונחים ביו-גיאוגרפיים נוצר בארץ מפגש בין שלושה אזורי תפוצה:
איראנו-טורני ("ערבתי"), סהרו-ערבי וים-תיכוני.
אפשר לחצות ביום אחד בנסיעה (לא מהירה), ממרומי החרמון שבצפון ועד לאילת שבדרום, כאשר הנוף ועמו גם האקלים, החי והצומח משתנים בלי הרף. בכל בתי הגידול בישראל אפשר למצוא נציגים אחדים של הזוחלים.
מגוון הזוחלים הוא גדול מאוד, אך מאחר שהתחום של חקר הזוחלים (שנקרא בלעז "הרפטולוגיה" = Herpetology – וכולל גם את חקר הדו-חיים) הוא נחלתם של מעטים במקומותינו, רב הנסתר על הגלוי!
כל הזוחלים והדו-חיים של ישראל, כולל שממית הבתים אותה נפגוש על קירות חדרי המדרגות, צב-היבשה המצוי שרבים אימצו בילדותם לגינת הבית, והצפע המצוי המעורר חלחלה גם במושבניקים החסונים ביותר –מוגנים כולם מתוקף חוק הגנת חיית הבר. המשמעות היא, שהם מוגנים לפי החוק גם מחוץ לגבולות שמורות הטבע והגנים הלאומיים! אין ללכוד, להחזיק, לגדל, להזיק, לסחור ואפילו לגעת בהם ללא היתר מפורש בכתב של רשות הטבע והגנים (רט"ג).
מדוע הזוחלים והדו-חיים חשובים במערכות טבעיות?
| 1. |
מקור אנרגיה חשוב – בהיותם אורגניזמים פויקילותרמיים (שאינם יכולים לווסת את טמפרטורת גופם) זוחלים ודו-חיים כמעט שאינם צורכים אנרגיה כדי לווסת את טמפרטורת הגוף. לפיכך, האנרגיה שהם מקבלים במזונם מנוצלת בעיקר לגדילה ולרבייה והם משמשים מרכיב במארג המזון של בית הגידול שניצול האנרגיה שלו יעילה במיוחד. |
| 2. |
אינדיקטור ביולוגי – חומרים כימיים שונים, כולל רעלים, מצטברים ברקמותיהם של זוחלים ודו-חיים. מכיוון שהם נמצאים במקום נמוך יחסית במארג המזון אפשר לגלות בעקבות פגיעה בהם על הצטברות של רעלים וחומרים אחרים בסביבה עוד לפני שהחומרים מצטברים בטורפיהם בכמויות קטלניות – שאז, לרוב, מאוחר מכדי להציל את המערכת האקולוגית שהם חיים בה. לכן יכולים זוחלים ודו-חיים לשמש "ביואינדיקטורים" יעילים במעקב אחר רמתם של רעלים שונים בסביבה. |
| 3. |
אינדיקטור אקולוגי – מחיבור של סעיפים 1 + 2 אנו למדים כי מצבם של הזוחלים והדו-חיים בסביבה מסוימת יכול להשפיע (ולהצביע) על מצבם של בעלי חיים רבים אחרים המתקיימים באותה סביבה. הרעלה הדרגתית של צפרדע נחלים, למשל, תגרום הצטברות של רעלים ברקמות של בע"ח הטורפים אותה, ואחר כך ברקמות הטורפים הגדולים מהם, וכן הלאה. |
גורמים הפוגעים באוכלוסיות הזוחלים והדו-חיים בישראל
בשל הפיתוח המואץ בישראל מקום המדינה ובגלל העלייה בצפיפות האוכלוסין והתהליכים הנלווים לכך, מצויות המערכות הטבעיות של ישראל על מגוון מרכיביהן תחת איום הכחדה גובר והולך ובהן גם הזוחלים והדו-חיים בישראל, אשר מאכלסים למעשה את כל בתי הגידול של הארץ. הגורמים העיקריים המאיימים על אוכלוסיות הזוחלים והדו-חיים בישראל:
| 1. |
הרס בתי גידול – עקב הפיתוח המואץ ותפיסת שטחים פתוחים לצורכי בנייה ופיתוח תשתית. |
| 2. |
קיטוע השטחים הפתוחים – בעיקר על ידי תשתיות של כבישים ומסילות ברזל, המפצלות את בתי הגידול ומונעות מעבר פרטים מאזור אחד לאזורים אחרים. פרטים באוכלוסייה מתנתקים ואינם יכולים להזדווג ונפגעת העברת חומר גנטי בין האוכלוסיות. הפגיעה קשה במיוחד במינים שממדי גופם גדולים והם זקוקים לשטחי מחייה נרחבים (כגון כוח אפור).
הזוחלים, שהם איטיים מטיבם, נדרסים בנקל כאשר הם מנסים לחצות את המכשולים. |
| 3. |
שימוש נרחב ברכבי שטח – הרומסים את בתי הגידול ואת החיות עצמן, בכל רחבי הארץ, במיוחד כאשר הם נעים שלא בשבילים מסומנים. |
| 4. |
הרעלת הקרקע והמים – על ידי חומרי הדברה, דשנים, שפכים תעשייתיים, ריסוסים, תשטיפים ממזבלות. |
| 5. |
צמצום מקורות המים – תפיסת מקורות מים לצורכי האדם פוגעת בכל האוכלוסיות אך בעיקר באלה של הדו-חיים, הזקוקים למים מתוקים על מנת להשלים את מחזור הרבייה! |
| 6. |
צייד בלתי חוקי – בעיקר על ידי עובדים זרים הצדים לצורכי מאכל; למשל צייד ואכילת חרדון צב מצוי בערבה. |
| 7. |
איסוף בלתי חוקי כחיות מחמד – לגידול על ידי חובבים בישראל, ולצורך הברחות לחו"ל. |
| 8. |
התנכלות האדם – לנוכח תדמיתם הגרועה, זוחלים (בעיקר נחשים, כמובן) ודו-חיים סובלים מפגיעות זדוניות גם כשאינם מזיקים לאיש. ולרוב, הם אינם מזיקים לאיש. |
| 9. |
חתולים וכלבים משוטטים – בארץ יש מספר עצום של חיות בית ש"התפראו" וגורמות נזקים עצומים לחיות הבר (ובכללן זוחלים ודו-חיים). יש הסבורים שחתולי הבית המשוטטים הם האחראים לצמצום והכחדה של אוכלוסיות הלטאה הירוקה במרכז הארץ! |
|
שיטות מחקר
|
כדי לאסוף נתונים לאורך זמן על מגוון מיני הזוחלים,כלומר זיהוי המינים המצויים בשטח נתון, ועל השפע ,כלומר צפיפות האוכלוסיות של המינים המצויים בשטח, מבצעים סקרי זוחלים ודו-חיים. יש שיטות אחדות לביצוע סקרים אלה, שיטות המקובלות בכל העולם גם בסקרים לחקירת קבוצות אחרות של בעלי חיים:
| 1. |
ביצוע חתכים רגליים (transects) – איסוף נתונים במסלולים קבועים (פחות או יותר). |
| 2. |
סקירת זוחלים בחלקות קבועות (plots), הסריקות מתבצעות בגבולותיה של כל חלקה וחוזרות על עצמן בדיוק רב. |
| 3. |
לכידה באמצעות מלכודות (למשל: מלכודות נפילה = pitfall traps) אשר נפתחות בפרקי זמן קבועים באופן שיטתי. את המלכודות מציבים בדרך כלל במרחקים קבועים לאורך חתכים בבתי הגידול הנחקרים או במערכי שתי וערב ("מטריצות") לכיסוי שטח שמעונינים לדגום אותו. |
שיטות מחקר נוספות
נוסף לסקרים נעזרים החוקרים בשיטות עבודה נוספות לחקר זוחלים ודו-חיים:
| 1. |
סימון (או צילום) של חיות כדי לאפשר זיהוי פרטים בתוך האוכלוסייה. כך אפשר, למשל, לאמוד את גודל האוכלוסייה וצפיפותה בהתאם למודלים שונים של לכידה-חוזרת. שיטות סימון אפשריות: קיטוע אצבעות בלטאות (כיום נדיר בארץ), סימון במדבקות או בצבע בולט (זמני לעונה מצומצמת), השתלת שבבים אלקטרוניים (כמו בחיות מחמד; יקר אבל אמין) ועוד. |
| 2. |
לקיחת דגימות גנטיות – דגימות דם, קטע קטן מהזנב וכד'. מאפשר לחקור את הפרופיל הגנטי של האוכלוסייה ולהשוות בין אוכלוסיות שונות של אותו מין. |
| 3. |
תצפיות התנהגותיות – מעקב אחר פרטים תוך רישום מדויק של אופי הפעילות, של התנאים הא-ביוטיים, רישום מדויק של פרקי הזמן המוקדשים לביצוע של כל רכיב בפעילות ובהתנהגות הנצפות. כך אפשר ללמוד על התנהגות הקשורות בשיחור (איתור ומציאת) מזון, ויסות טמפרטורת הגוף (תרמורגולציה), חיזור ורבייה, שמירה על טריטוריה ועוד. יש חוקרים הנוהגים להקליט ברשמקול קטן את הערותיהם ואחר כך להעבירן למחברת או למחשב. |
שלבים בביצוע המחקר
לפני עריכת סקר בכל אחת מן השיטות, בודקים את השטח בדיקה מדוקדקת באמצעות מפות (רצוי תצ"א = תצלומי אוויר), מגדירים את בתי הגידול שמעונינים לדגום בהם את החיות, ונבחרים החתכים, החלקות, או האתרים להטמנת המלכודות.
אחר כך בוחרים מועדים רצויים לדיגום, על פי הידוע לנו על עונות הפעילות העדיפות של המינים שאנחנו מצפים למצוא באזור הגיאוגרפי שהמחקר מתבצע בו. במרבית המחקרים ארוכי הטווח, משקיעים מאמצי חיפוש גם בעונות שאינן אופטימליות כדי להבטיח עבודה שיטתית בכל עונות השנה.
רק אחר כך מגיע שלב איסוף הנתונים בשטח: כל המידע שנאסף מועבר אל מערכת ממוחשבת כדי לעבד את התוצאות ולבחון את המגמות המתגלות בעבודת השדה.
שלב עיבוד הנתונים, מתבצע במחקר ארוך-טווח הנמשך שנים רבות באמצעות ניתוח של "מנות" מן החומר במקביל להמשך איסוף הנתונים בשטח.
השלב האחרון הוא ניתוח התוצאות והסקת המסקנות. למשל, אפיון של הבדלים עונתיים בפעילות של מינים שונים; אפיון הבדלים במצאי המינים בין תאי שטח (= בתי גידול) שונים, וכן הלאה.
נוסף לסקרים נעזרים החוקרים בשיטות עבודה נוספות לחקר זוחלים ודו-חיים:
| 4. |
סימון (או צילום) של חיות כדי לאפשר זיהוי פרטים בתוך האוכלוסייה. כך אפשר, למשל, לאמוד את גודל האוכלוסייה וצפיפותה בהתאם למודלים שונים של לכידה-חוזרת. שיטות סימון אפשריות: קיטוע אצבעות בלטאות (כיום נדיר בארץ), סימון במדבקות או בצבע בולט (זמני לעונה מצומצמת), השתלת שבבים אלקטרוניים (כמו בחיות מחמד; יקר אבל אמין) ועוד. |
| 5. |
לקיחת דגימות גנטיות – דגימות דם, קטע קטן מהזנב וכד'. מאפשר לחקור את הפרופיל הגנטי של האוכלוסייה ולהשוות בין אוכלוסיות שונות של אותו מין. |
| 6. |
תצפיות התנהגותיות – מעקב אחר פרטים תוך רישום מדויק של אופי הפעילות, של התנאים הא-ביוטיים, רישום מדויק של פרקי הזמן המוקדשים לביצוע של כל רכיב בפעילות ובהתנהגות הנצפות. כך אפשר ללמוד על התנהגות הקשורות בשיחור (איתור ומציאת) מזון, ויסות טמפרטורת הגוף (תרמורגולציה), חיזור ורבייה, שמירה על טריטוריה ועוד. יש חוקרים הנוהגים להקליט ברשמקול קטן את הערותיהם ואחר כך להעבירן למחברת או למחשב. |
|
|
| הפיכת אבן לחשיפת זוחלים מסתתרים |
סקר זוחלים ברמת הנדיב
בסקר הזוחלים של רמת הנדיב בחרנו לערוך סקרים בשיטת החתכים, כדי לכסות שטח גדול יותר בכל ביקור (לעומת חלקות קטנות קבועות). שיטה זו מגדילה את הסיכוי לצפות במספר גדול יותר של מינים. שיטה זו גם גמישה יותר מן השיטות האחרות (אפשר להוסיף בקלות חתכים חדשים) ואינה דורשת תחזוקה של מלכודות.
עריכת סקרים באמצעות חתכים כוללת:
הליכה בשטח לפי חתך או חתכים שנקבעו לאותו תאריך, תוך רישום של כל הזוחלים והדו-חיים שאנו פוגשים, בין אם הם פעילים ובין אם הם מסתתרים תחת מחסות שונים (בעיקר אבנים). כמו כן אנחנו רושמים עדויות לפעילות או נוכחות של בעלי חיים, כגון נשלים, גללים, קליפות ביצים וכיו"ב.
בכל תצפית נרשמים השעה, סוג הפעילות והמיקום שלה, זוויג או גיל הפרט הנצפה, גודל (משוער או מדוד, באם נלכד) ונקודות ציון טופוגרפיות מדויקות (באמצעות מכשיר ניווט לוויני = GPS).
|
שאלות מחקר
|
| 1. |
כיצד משפיעים התנאים האביוטיים של בית הגידול הנבדק על פעילות הזוחלים? |
| 2. |
כיצד משתנה מספר מיני הזוחלים הפעילים בשטח בעונות שנה שונות? |
| 3. |
כיצד משתנה מספר מיני הזוחלים שוכני הקרקע ומספר המינים האילניים בשעות היממה בעונות שנה שונות? |
| 4. |
האם יש קשר בין אחוז כיסוי צומח בבית גידול נתון לבין מספר מיני הזוחלים המצויים בו? |
| 5. |
האם יש קשר בין פעילות הזוחלים לבין נוכחות/פעילות חרקים (כגון נמלים)? |
שאלות מחקר ספציפיות למינים מסוימים:
| 1. |
מעקב אחר פעילות של צב-יבשה מצוי, כולל "משק זמן" שלו בשעות יממה שונות ובעונות שנה שונות. |
| 2. |
מעקב אחר הדיאטה של צב-יבשה מצוי, כולל "העדפות מזון" בעונות שונות. |
| 3. |
מעקב אחר פעילות של חרדון מצוי צפוני, כולל "משק זמן" שלו בשעות ובעונות שונות. |
| 4. |
מעקב אחר פעילות של מניפנית מצויה, כולל "משק זמן" שלו בשעות ובעונות שונות. |
במהלך הפגישה/ות ננסה להתייחס להשפעות האדם על בית הגידול, לרבות השפעתנו.
|
ספרות
|
| 1. |
אל. ברש ו י.ח. הופיין (1956) זוחלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, (מגדיר). |
| 2. |
ע. אלון (עורך הסדרה) א. ארבל (עורך הכרך) (1984) החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 5 :זוחלים ודוחיים, החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון ההוצאה לאור. |
| 3. |
י.ל. ורנר (1995) מדריך לזוחלי ארצנו, הוצאת רשות שמורות הטבע. |
| 4. |
פ. אמתי ו ע. בוסקילה (2001) מדריך לזוחלים ודו-חיים בישראל, הוצאת כתר, ירושלים. |
| 5. |
ע. דולב, ו א. פרבולוצקי (עורכים) (2002) הספר האדום – מינים בסכנת הכחדה בישראל, רשימת המינים בסיכון: חולייתנים, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, ירושלים. |
|
|
|
