| |
|
| צב יבשה מצוי |
Testudo gracea
|
|
על קשקשי השריון של צב היבשה יש טבעות צמיחה, שמאפשרות להעריך את גילו.![]()
|
שיוך: זוחלים
בית גידול: חורש, חורשה נטועה, מעזבות וצדי דרכים, שיחייה
מקום במארג המזון: צמחוני
שכיחות: שכיח מאוד
תפוצה בארץ: הגליל, צפון הנגב, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון, העמקים
תפוצה ברמת הנדיב: החורשה הנטועה, נחל הנדיב, אזור החיץ
קבוצה: זוחלים
|
|
|
|
תיאור: צב היבשה המצוי שייך למשפחת הצבים היבשתיים מסדרת החולייתנים. בישראל הוא מין נפוץ, ובחולות הנגב המערבי יש מין נוסף קטן יותר. בעולם יש גם צבי-יבשה ענקיים (כ250- ק"ג), החיים כ150- שנה (שיא עולמי)!
לצב היבשה המצוי שריון גרמי קשיח מכל עבריו, פרט לשישה פתחים, המיועדים לראש, להפרשות ולרגליים.
מזונו: בעיקר צמחים. הוא פעיל באביב, בקיץ ובסתיו, בעיקר בשעות היום. בחורף פעילותו מצומצמת, והוא מצוי בתרדמה חלקית.
צב היבשה המצוי מתחפר באדמה וישן שנת חורף, הנמשכת כמה חודשים. בראשית הקיץ הנקבה מטילה 5-3 ביצים כדוריות בקוטר 4 ס"מ שקליפתן קשה. הצב הצעיר בוקע מביצתו כעבור חודשיים.
אויביו של צב היבשה המצוי הם עופות דורסים, עורבים ותנים. יש עמים הניזונים מצבים, ויש גם המגדלים אותם כחיות מחמד.
|
|
|
|
