| |
|
| חוחית מצויה |
Carduelis carduelis
|
|
אצל החוחית, לזכר ולנקבה צבעי נוצות דומים ולכן קשה לבדיל ביניהם.![]()
הפנים האדומות של החוחית מבליטים אותה, גם כשהיא מנסה להסתתר בסבך.![]()
תמונות:
1 - 2 |
שיוך: עופות
בית גידול: חורש, חורשה נטועה, סלעים ומצוקים, מעזבות וצדי דרכים, שיחייה
מקום במארג המזון: צמחוני
שכיחות: שכיח מאוד
תפוצה בארץ: הגליל, צפון הנגב, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון, העמקים, בקעת הירדן והערבה
תפוצה ברמת הנדיב: החורשה הנטועה, נחל הנדיב, אזור החיץ
קבוצה: עופות
|
|
|
|
תיאור: החוחית היא אחת הציפורים הצבעוניות ביותר בארץ. היא נמנית על משפחת הפרושיים. מקומות מחייתה הם שולי יערות, מטעים, פארקים ואיזורים של חורש דליל.
זוהי ציפור יציבה ברוב תחומי תפוצתה. היא קטנה, פניה אדומות, כנפיה וזנבה בצבעי צהוב-שחור.
במשך החורף מבלה החוחית לרוב בלהקות מעורבות עם פרושיים אחרים ומרבה בפטפוט קולני טיפוסי.
להקותיה לנות במקובץ בחורשות ובמטעים ברחבי הארץ.
החוחית ניזונה מזרעים ומקוצים, כדוגמת החוח (מכאן שמה).
היא אוכלת על שיחים ועל עצים, ומטפסת בקלילות על גבעולים זקופים. על האדמה היא מנתרת. מעופה גלי טיפוסי.
בעונת הקינון בונה הנקבה קן במשך שבעה עד עשרה ימים, והזכר מלווה אותה כל העת. הקן נבנה על עץ, לרוב בקצה ענף ובהיקף הצמרת.
הביצים מוטלות פעם ביומיים ובכל הטלה יש ארבע עד חמש ביצים.
הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה השלישית או עם הרביעית. הנקבה דוגרת במשך כ-13 יום והזכר מאכיל אותה.
ההורים מאכילים את הגוזלים. אלה שוהים בקן 13-15 יום. לאחר כשלושה שבועות, הם מתחילים להתלהק.
בארץ החוחית היא חיית בר מוגנת, לכידתה וכליאתה אסורות לפי החוק.
|
|
|
|
